על מה מדובר?
מטרת השיעור המצולם היא שהתלמידים יחקרו בעצמם את המעגל ותכונותיו בעזרת תוכנה של גיאומטריה דינמית (גיאוגברה), ויעלו השערות הקושרות ביניהם. זהו השיעור הראשון שלהם השנה בנושא זה. לשם כך המורה והתלמידים מגדירים מושגים בסיסיים הקשורים במעגל, ועוברים לחקור אותו בעזרת גיאוגברה בקבוצות קטנות.
איך?
לחצו על הרכיבים כדי לקרוא את הפירוט עליהם
לחצו על הרכיבים כדי לקרוא את הפירוט עליהם
להורדת הפרקטיקה כPDF
הכוללת את תוכן הדף בהרחבה
אתגרים בתופעה הספציפית
לעיתים קרובות המורה חושש שהזמן שבו התלמידים חושבים על המשימה ומנסים להתמודד איתה הוא זמן מבוזבז, ושעדיף לכוון אותם ובכך גם "להספיק יותר וגם לא לבלבל אותם עם דברים שאולי אינם קשורים ישירות לשיעור". הזמן שבו התלמידים חושבים על המשימה, בוחנים אילוצים שונים ודרכים שונות ומתעמתים עם רעיונות דומים או סותרים, הוא הרווח הגדול ביותר של התלמידים בעיסוק במשימה הדורשת חשיבה מסדר גבוה. הם יספיקו הרבה אם הם יתמודדו עם המשימה ויבינו בכוחות עצמם מדוע הפתרון נכון או לא. לעיתים תלמידים מתבלבלים יותר כאשר המורה מציגה להם רק דרך חשיבה אחת, השונה משלהם, ולא כאשר הם נחשפים לרעיונות שונים הקשורים לרעיונות שלהם.
לעיתים קרובות המורה חושש להשאיר את המשימה פתוחה מדי, לכן הוא מכוון את התלמידים לפתרונות שלו ובכך מוריד את רמת הדרישה הקוגניטיבית של המשימה. חשש זה אומנם מוצדק, אבל תכנון קפדני של השיעור (כולל התייחסות לזמנים) הכולל את בחירת הפתרונות שיוצגו בשלב הדיון, עשוי למנוע מצב שבו השיעור אינו נסגר. באופן זה התלמידים יכולים להגיע לפתרונות שונים ומגוונים בכוחות עצמם מבלי שתיפגע דרך החשיבה העצמאית שלהם.
לעיתים קרובות המורה חושש שהזמן שבו התלמידים חושבים על המשימה ומנסים להתמודד איתה הוא זמן מבוזבז, ושעדיף לכוון אותם ובכך גם "להספיק יותר וגם לא לבלבל אותם עם דברים שאולי אינם קשורים ישירות לשיעור". הזמן שבו התלמידים חושבים על המשימה, בוחנים אילוצים שונים ודרכים שונות ומתעמתים עם רעיונות דומים או סותרים, הוא הרווח הגדול ביותר של התלמידים בעיסוק במשימה הדורשת חשיבה מסדר גבוה. הם יספיקו הרבה אם הם יתמודדו עם המשימה ויבינו בכוחות עצמם מדוע הפתרון נכון או לא. לעיתים תלמידים מתבלבלים יותר כאשר המורה מציגה להם רק דרך חשיבה אחת, השונה משלהם, ולא כאשר הם נחשפים לרעיונות שונים הקשורים לרעיונות שלהם.
לעיתים קרובות המורה חושש להשאיר את המשימה פתוחה מדי, לכן הוא מכוון את התלמידים לפתרונות שלו ובכך מוריד את רמת הדרישה הקוגניטיבית של המשימה. חשש זה אומנם מוצדק, אבל תכנון קפדני של השיעור (כולל התייחסות לזמנים) הכולל את בחירת הפתרונות שיוצגו בשלב הדיון, עשוי למנוע מצב שבו השיעור אינו נסגר. באופן זה התלמידים יכולים להגיע לפתרונות שונים ומגוונים בכוחות עצמם מבלי שתיפגע דרך החשיבה העצמאית שלהם.
שיעור לדוגמא:
דוגמאות ליישום הפרקטיקה
מקורות
Boston, M. D., & Smith, M. S. (2009). Transforming secondary mathematics teaching: Increasing the cognitive demands of instructional tasks used in teachers’ classrooms. Journal for Research in Mathematics Education, 40(2), 119–156.
Smith, M. S., & Stein, M. K. (1998). Selecting and creating mathematical tasks: From research to practice. Mathematics teaching in the middle school, 3(5), 344-50.
עברית (תרגום: ברכה סיגליס)
http://ymath.haifa.ac.il/images/stories/part3/teachers/articles/translations/article27.pdf
http://ymath.haifa.ac.il/images/stories/part3/teachers/articles/translations/article27.pdf
Stein, M. K., & Smith, M. S. (1998). Mathematical tasks as a framework for reflection: From research to practice. Mathematics teaching in the middle school, 3(4), 268-275.
עברית (תרגום: ברכה סיגליס)
http://ymath.haifa.ac.il/images/stories/part3/teachers/articles/translations/article28.pdf
