מורים מנווטים תהליכי הוראה בהתאם לדפוסי פעולה קבועים שהם פיתחו במהלך חייהם המקצועיים. דפוסים אלה נקראים רוטינות. למרות הזדקקותם המתמדת לרוטינות, המורים אינם תמיד מודעים לטיבן או אף לעצם קיומן. במפגש זה אהפוך את הבלתי נראה לגלוי, כשאני מנסה להשיב על סדרה של שאלות הנוגעות לרוטינות של מורים: מה הן, מהיכן הן באות, כיצד הן מתפתחות, מה הקשר בינן לבין יצירתיות, ומה האתגרים שהן מעמידות בפני מורים.