דוגמה למעברים קריטיים בלמידת מתמטיקה - הגדרת פעולת החזקה עבור מעריך רציונלי
PDF בעל תוכן
מורחב להורדה
במשפט אחד
הגדרת פעולת החזקה, כאשר המעריך הוא מספר רציונלי.
על מה מדובר?
בשלב הראשון של למידת החזקות, מעריך החזקה מתפרש כמגדיר את מספר הפעמים שיש לכפול את הבסיס בעצמו. וכך, כאשר m הוא מספר טבעי, הביטוי am שקול למכפלה מהצורה a·a·a·…·a בעלת m גורמים. בשלב זה, החזקה היא סימן מקוצר של כפל עצמי חוזר. כיצד נעזור לתלמיד הרואה חזקה ככפל מקוצר להתמודד עם ביטוי מהצורה a m כאשר m אינו מספר טבעי, אלא רציונלי כלשהו, כגון 1/2 או 3/4 או אף (3-) או (0.25-)?
פירוט: גם הפעם, הרעיון הוא לגזור את ההגדרה מתוך אותן תכונות של חזקה המתקיימות במקרה של מעריכים טבעיים ושאותן רוצים לשמר. מה הן התכונות האלה? הנה אחדות מהן, כולן מתקיימות עבור חזקות עם מעריכים m ו-n שהם מספרים טבעיים:
i. am an = am+n
ii. am /an =am-n
iii. (am)n =amn
iv. (ab)n =anbn
אם נרצה שכללים אלה יישמרו, הרי ברור כי אין ברירה, אלא להגדיר את 0a כשווה ל 1, שכן מן הכלל ii לעיל נובע ש:
1 = am /am = am-m = a0
כדי שהתלמידים ימצאו טיעון זה כמשכנע, עליהם להבין שחזקה אינה מעין פעולה "טבעית" שהעולם עצמו מכתיב, אלא תוצאה של החלטה שלנו. נוסף על כך, חשוב שיראו שההחלטה הזאת מתבטאת בהגדרה שאנו מנסחים בהתאם לאילוצים שקבענו לעצמנו. במקרה זה, כמו בזה הקודם, האילוץ הוא שתכונות מובחרות שהיו קיימות קודם (ראה למשל תכונות i–iv שלעיל), יישמרו גם אחר הרחבת המושג. חשוב להדגיש בפני התלמידים שפעולת גזירה מעין זו שביצענו לעיל עבור 0a לא הייתה הוכחה: לא היה כאן טיעון מתמטי ידוע מראש שרצינו להפוך למשפט, אלא פעולת הגדרה, פעולה של מציאת פרשנות אפשרית לסמל 0a, פרשנות שתהיה שימושית ולא תסתור את הכללים של חזקה שהיו בתוקף עד כה.
לחצו על הרכיבים כדי לקרוא את הפירוט עליהם
שימו לב
במהלך המעבר בין השיחים ובכניסה לשיח החדש, המורה היא המובילה את השיח, בעיקר בדרך של הרצאה.
להורדת הפרקטיקה כPDF
הכוללת את תוכן הדף בהרחבה
דוגמאות ליישום הפרקטיקה
לקריאה נוספת
Nachlieli, T., & Tabach, M. (2019). Ritual-enabling opportunities-to-learn in mathematics classrooms. Educational Studies in Mathematics, 101(2), 253-271.
Sfard, A. (2007). When the rules of discourse change, but nobody tells you: Making sense of mathematics learning from a commognitive standpoint. The Journal of the learning sciences, 16(4), 565-613.